רש"י על משלי א׳:ו׳

6 לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה. שֶׁיִּתְּנוּ לֵב לְהָבִין בַּמִּקְרָאוֹת שְׁנֵי הַדְּרָכִים: הַמָּשָׁל וְהַמְּלִיצָה, שֶׁיָּבִינוּ אֶת מָה הִמְשִׁיל לַמְּלִיצָה. וְאַף מִן הַמְּלִיצָה לֹא יָסוּרוּ לִבָּם, שֶׁגַּם הִיא צְרִיכִים לְהָבִין. כְּשֶׁאָמַר ״לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה״ וְ״נָכְרִיָּה״ משלי ב:טז – עַל עֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱמַר, הֲרֵי הַמָּשָׁל. וְאַף הַמְּלִיצָה שֶׁהוֹצִיא מְשָׁלוֹ בִּלְשׁוֹן ׳אִשָּׁה׳ – הָבֵן בָּהּ וְהִזָּהֵר מֵאִשָּׁה ס״א: זוֹנָה:

7 דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידוֹתָם. דּוֹרְשֵׁי רְשִׁימוֹת: מִקְרָא מָלֵא וְחָסֵר, רֶמֶז, דִּמְיוֹן וְחִידָה: